האם שני ערכים אלה לא יכולים להתקיים בו זמנית? האם שני ערכים אלה מנוגדים? ובכן הניגוד מתקיים בזמן שקיים בלבול, בזמן שקיימת ריקנות פנימית שדוחפת להאחז במחשבות, או בסטיגמות כאלה או אחרים שהחברה מאמצת וגורמת להאמין למחשבות וסטיגמות אלה ולא פשוט להשתחרר מהן.

ולמה גורם בלבול זה? ראשית לצורך ולרצון ליצור תוצאה מסויימת מיידית, הרצון לכופף את המציאות על פי הרצון שאינו מבורר או על פי צורך שאינו צורך אמיתי, מאין נובע צורך זה? הצורך נובע מקנאה בין אם גלויה ובין אם סמויה מודעת או לא מודעת, הקנאה קשה וגורמת למחשבות סותרות וגורמת אף לשנאה, הקנאה דוחפת את התודעה לתחרות ולגאוותנות בין אם יש סיבה כלשהי לגאווה, הגאווה יכולה לנבוע ממראה חיצוני כאילו אני יפה ומי זה שמולי שיפה יותר.. ומשיג יותר תוצאות.. ואז האדם המקנא שהפך להיות גאוותן ישקיע הרבה במראה חיצוני מצד אחד ומצד שני כל מי שכביכול נאה יותר מיד יימצא בו פסול ופגם.

וזו רק דוגמה קטנה, משום שיש דוגמאות רבות בתחומים כמו, רכוש, וכלכלה וידע ובריאות וחיי משפחה, למקנא לא חסרים תחומים בהם ישקיע את רגשותיו מחשבותיו ומאמציו, וכאשר זה אינו נושא פרי, פשוט פונים לאמצעים נוספים כמו, חרש לחש, כישופים, ומה שאינו נראה לעין "עין רעה" ועין רעה נובעת ממחשבות ורגשות רעים של המקנא, ה"עין הרעה" נוגעת ופוגעת ובמצב זה אין הבדל בין תינוק ילד או מבוגר בכל גיל, הקנאה מגיעה ומשיגה מעצם היותה וזו אנרגיה רעה ומזיקה.

על זה כתוב ונאמר בתורה "אין הברכה מצויה אלה על הנסתר מהעין" כלומר התכונות המאזנות מצב עניינים זה הן, ענווה, צניעות, צדקה ואהבת הזולת, רבי שמעון בר יוחאי כותב בספר הזוהר שאחד מכל עשרה ניצל מעין רעה, כלומר כל היתר ניזוקים.

ערך עצמי איינו זקוק לאישורים מהסביבה, אינו זקוק לחיזוקים ולראוותנות, במצב של ערך עצמי האדם יודע היטב את רצונו, את הכיוון אליו הוא שואף, אדם עם ערך עצמי יכיר בעצמו בכוונותיו ויידע ליישם אותם, ואותן כוונות כוללות עזרה לזולת, נתינה ואהבה שקטה, ערך עצמי לא מתפתה לגרויים הרבים שהמציאות החומרית מספקת ללא הרף.

כאן יש עניין חשוב לציין משום שזה מכוון במיוחד לדור הצעיר ולנוער, הפיתויים והגרויים הרבים גורמים לבלבול, גורמים לצעירים להרגיש חריגים ולא אהובים ונגרמים נזקים נפשיים וחברתיים רבים, המשקל עובר באופן טבעי למבוגרים, הורים, מורים מדריכים ויועצים, כיצד לשמור על אוכלוסיה צעירה זו, כיצד לכוון את התודעה ולצמצם את החשיפה האין סופים לגרויים ופיתויים חיצוניים ולתקשורת, זה דבר שדורש הבנה ושיתוף פעולה רחב, משום שלצמצם את הצפיה וההאזנה לתקשורת, לא מספיק מיד מתעוררת השאלה מה יכנס במקום מה יתאפשר במקום הסמים או במקום האלכוהול או כל סיפוק מיידי אחר, האם ניתן ליצור עבור הצעירים מוקדי עניין ופעילות שיחזקו אותם, ומי יפעיל מוקדים אלה, את הכיוון אפשר להעביר לכל אחד.

המצב המורכב של כולם כולל הצעירים הינו תוצאה של חיים לא בריאים ולא מאוזנים, כדאי לחשוב איך ניתן לאזן את הפעילות שתהיה טובה לכולם, על אותו המשקל לאזן את ההוצאות ואת הרכישות עד כמה שניתן, ולהכניס תכנים שמחים ומשמחים לשיח בבית סביב שולחן האוכל, להכניס מילים טובות ומעודדות, להכניס ידע שמגרה את התודעה לגדילה.

על פי היהדות ניתן לנקות עין רעה למשל, אבל אם אין שינוי בהתנהגות ובחשיבה אותה עין תזדמן שוב, ומיד נגיע לאותן תוצאות של כבדות, של תחושה שיש מה שחוסם ולא מאפשר, וויתור ועצבות, תמיד אפשר למצוא את האדם שיתן את החיוך והמילה הטובה.